דני היה ילד טוב
תלמיד מצטיין
מעולם לא היה אלים
אף פעם לא אונן
רק ישב מאחור, בכיתה
היה שותק ומהנהן

שאר התלמידים חשבו
שזה יותר מידי נחמד
שהכל הולך לו
והעולם אצלו בכף היד
כבר בתחילת השנה
החליטו לטפל בו-ומיד

כל היום היו חובטים ומרביצים
חזק פנימה, לביצים, פיצוצים
הדמעות נאטמו לדני ונטמעו לו בפנים
ככה עוצבה דמותו, משך כל אותן שנים

המנהל הבליג
המורה פה ושם דיווחה
ובין בעיטה לכאפה
הכל נראה בדיחה
והחיים של דני -
כל הזמן בדעיכה

על בית הספר עוד יום שקט ירד
דני פתאום הגיע, עם רובה גדול ביד
ריסס את כל מי שבחדר, את הילדים את המורה
וכשהמשטרה הגיעה, המשטרה איחרה.