אני מתקדם קדימה כי לשם חיי לוקחים אותי...
לשם אני נמשך על ידי המציאות...
מבטי אבל, מופנה לאחור.
לשם אני נמשך על ידי הזמן שאותו, אוחז הדמיון.
הבכי נלקח כלפי מטה כי שם רגלינו נמצאות.
ראשי נלקח כלפי מעלה כי לשם מבטי נמצא.
למקום אינסופי שבו הכל אפשרי.
אנשים נמשכים איתי קדימה.
אנשים מסתכלים קדימה, כי לשם הם בוחרים להסתכל.
וברגעים שבהם החיוך משתלט, הם מסתכלים אחורה ונזכרים במשהו
מרוחק.
וברגעים שבהם החיוך שקע והעצבות זורחת, אני מסתכל אחורה ונזכר
בהרגשה, ההרגשה שתמיד קרובה אליי.
בחלום מציאותי שנמשך כשנייה. אני שוקע בחלום בהקיץ שנמשך נצח.
אני מתקדם קדימה... אך ראשי מופנה לאחור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.