אפלה אופפת אותך, אפלה מעיקה
צמרמורות עוברות בך למשמע קול חריקה
השמיים עוטים שחור והחושך עליך סוגר
כמה היית רוצה לעבור למקום אחר
להיות מאושר
ואתה חושב אולי זה רק סיוט
צביטה אחת והכול יעבור
ותושמע אנחת רווחה
ובסוף אתה תצחק על הכול
אבל הצביטות לא מועילות
אתה כלוא בכלוב שאי אפשר לברוח ממנו
הטובים שבטובים ניסו וכשלו
אתה כלוא בכלוב המציאות
יושב מכופף בפינה
מחכה למלאך המוות שיגאל אותך מייסוריך
אבל הוא ממאן להגיע
הוא מעדיף שתסבול לבד
ואתה בטוח ששום דבר כבר לא יהיה יותר גרוע
אולי זה באמת נכון, אולי זה בכלל לא מפחיד
הרבה אנשים כבר עברו לעולם אחר,
ואף אחד לא חזר
הם נשארים שם לעד
ואולי עדיף להתרגל
אולי החושך הוא בעצם נחמד
ואולי הדיכאון יהפוך לצחוק מתגלגל
ואין לך ברירה
מתמסר לבדידות
אולי אחרי הכול
טוב לך שם
בכלוב המציאות |
