האמת לא ציפיתי ליותר מידי, הרי בסך-הכל נפרדתי ממיכל רק לפני
יומיים והנה אני כבר יוצא עם מישהי שאחותה שידכה לי... אמנם
נועה יפה ומתוקה, אבל לך תדע מה זה אומר על אחותה הקטנה...

קבעתי עם טל בשעה 22:00, התארגנתי והתלבשתי, ושהגעתי אליה לא
ציפתי למשהו מיוחד, אבל בשנייה שראיתי אותה נדהמתי, יפיפיה
כל-כך, שאם הייתי במאי קולנוע הייתי מלהק אותה בלי לחשוב
פעמיים בתפקיד שלגיה, היא נכנסה לאוטו, החיוך שלה המיס אותי
כמו חמאה...

ישבנו ב"דאבלין", פאב אירי בכניסה לרחובות, הרגשתי הכי מדהים
בעולם רק מלהיות איתה, יכולתי רק לקוות שהיא מרגישה אותו הדבר,
אחרי איזה שעתיים שיצאנו משם, הורדתי אותה בבית שלה בראשון
לציון, היא די מיהרה, אז לא ממש יצא לי לשאול אותה אם יצא לי
לראות אותה שוב... נסעתי הביתה...

כשהגעתי הביתה, שלחתי לה הודעה, "אני ממש נהנתי, נותר לי רק
לקוות שגם את..." וזו הייתה הודעה שהאמת לא ממש ציפיתי לתשובה,
ובגלל זה אולי הופתעתי לקבל אחת כזאת כעבור חמש דקות בדיוק -
"תקוותיך נענו :)"

היה לנו ברור שניפגש שוב, זה קרה יומיים אח"כ, יצאנו ל"בית קפה
השוקולד של מקס ברנר" בהרצליה... שוב, היה מדהים. הכל זרם לי
עם הבחורה הזאת. לא האמנתי בעצמי אפילו כמה.

בדייט השלישי שלנו הלכנו לים בערב, דיברנו ודיברנו, ואז היא
הנחיתה עלי את הפצצה הראשונה, "עוד חודש בערך," היא אמרה "אני
נוסעת לעבוד בלונדון, שלושה חודשים פחות או יותר, אני מבינה אם
אתה רוצה לחתוך..."
"לחתוך??" הגבתי תוך כדי זה שאני מנסה להתגבר על השוק הראשוני
"אני רוצה לבלות איתך כל יום בחודש הזה..."
התנשקנו, הרגשתי מדהים, הרגשתי מאוהב, הרגשתי חרא!

עברו עוד יומיים, נפגשנו שוב, כל כך רציתי כבר לראות אותה שוב
מאז אותו יום שבו גיליתי שיש לי רק חודש לבלות איתה. יצאנו,
בילינו והכל היה טוב, וכשחזרנו היא אמרה לי שהיא רוצה שנדבר,
"מה כבר יכול להיות עכשיו?" חשבתי לעצמי בראש, היא אמרה לי
שהיא עכשיו עושה קורס פסיכומטרי, והיא לא יודעת אם זה יוכל
לעבוד ביננו, כי היא רוצה לראות אותי כל יום, והיא יודעת שהיא
לא תוכל להמשיך ככה תוך כדי הפסיכומטרי....

לא היה לי מה להגיד, שוב הייתי בשוק, היא אשכרה גרמה לי להרגיש
אליה דברים תוך פחות משבוע, ופתאום הכל נגמר ואני לא אראה אותה
שוב... מוזר, מבאס, חרא!

עברו יומיים, היא עדיין לא יצאה לי מהראש. מה, יכול להיות שככה
זה נגמר? יש מצב שכשהיא תחזור נמשיך מאיפה שהפסקנו?

יש לי יותר שאלות מתשובות, וחבל לי שאני לא יכול רק לדבר איתה
ולהגיד לה מה אני חושב ומרגיש...