מריה יודשקין / דרך |
הנלך יקירי
לשקיעה הבאה
שתטבול בימים
בפיצוץ
כמה אהבנו.
עברו הימים ואותה אהבה מה
קרה לה ברגע
נעלמה ועכשיו איך
נדע שהייתה
הדמעות נשפכו
בדליים של צער זלג
הפנוט אינסופי שנשבר ונגמר
והלכנו
הדרך לאיטה נגמרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|