אני כמו דלת שתמיד אפשר לפתוח, במובן הרגשי.
אני כמו גלידה, רק שבכל הטעמים.
אני כמו ילדה קטנה, לא רוצה אחריות.
אני כמו מבוגרת, לעולם רוצה כבר לעוף.
אני כמו אבטיח, יש גם גרעינים שחורים.
אני כמו מפתח לדלתות של המונים.
אני כמו ים, לפעמים באים גלים.
אני כמו תיבה, מפתח גדול לפעמים צריך.
אני כמו משרוקית, זה יוצא לפעמים בטעות.
אני כמו אמבטיה, מחכה להתמלא.
אני כמו רימון, בכל רגע יכולה להתפוצץ.
אני כמו מסרק, לטפח יכולה גם כן.
אני כמו ספינה ללא העוגן.
אני כמו עגלה ללא מעצורים.
אני כמו פרח שפוחד לפרוח, לפעמים בטעות עלה אחד נפתח ומהר מאוד
נובל.
אני כמו קפה, חלק אוהבים וחלק לא.
אני כמו אוטו שהמפתח שלו נמצא בפנים, מחכה רק שמישהו יכנס
וימצא אותו.
אני כמו תיבת נגינה, מזמרת ומזמזמת לפי בקשה.
אני כמו עלה, ירוקה רק לעיניי המתבונן.



(סדנת כתיבה עם יקיר, 20.1.05 תרגיל מס' 2 , 7 דקות.)