מעיין שחור / סוף |
עמיחי אהובי, נשמתי
אולי לא בכוונה
מכאיב ללא הפסק
גורם לנשמתי להיעתק
ממלא אותי רצון עז
מהכל להתנתק
וכמו שעון מטקטק
להקשיב לקצב פעימות הלב
הפעימות האחרונות
שלפני הסוף
שניות אחרונות של סבל
זה עוד רגע נגמר.
לא, זה לא סוף מר
כי לי, כבר לא יהייה מחר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|