מאיר גן אור / מבעד לחלון מואר |
סגריה ניזרקה
מבעד לחלון מואר
של מסיבת
לילה
לא
לו
זיקנה
כל הידיים שהפסיקו געת בי
משליכים אותי אליך
כל חיי הייתי ירח תוהה בטבורו של יום
ללא מועד. ללא מקום.
אתה שוכב. ללא מלים. ללא שניים. ללא שנים.
שנינו מחכים.
פעם הייתה זו אימא. עכשיו רופא או אחות
מתווכים בינינו.
לרגע אני מגלה בעיניך את המבט הבהול
שהיה לי כשהייתי
ילדך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|