פרידמן הזקן כבר לא הולך לבית הכנסת בשבת
כמו שפעם היה הולך.
גם אני, כבר שנים לא הולך לבית הכנסת.
אני מעדיף לצעוד בשדות
ביום שישי
בדימדומי אחר הצהריים.
פרידמן הזקן כבר לא זוכר אותי.
אני כבר שנים מגודל שיער
אני הרואה שאינו נשמע
הוא המשמיע שנראה לעין כל.
גם אני כבר לא זוכר אותי,
איך הייתי פעם
כשפרידמן היה צעיר יותר
למרות שבין כוס תה צמחים מאינדונזיה
לסיגריה הולנדית בוערת
מתגלים דברים
שגם אני לא ידעתי.
פרידמן הזקן איש עצוב.
שנים שהוא נוסע לאושוויץ
להעיד במשפט האפר האין סופי.
גם אני הייתי שם איתו
והוא חיבק אותי
חיבוק סב
לאחר תפילת יום השישי
בבית הכנסת העתיק בקרקוב.
עם השנים זה מתגבר
שניים שלושה התקפי לב
ארבע חמש כפיות סוכר להמתיק את הכאב
ששה שבעה כדורי אקדח אף אן
נגד גנבי בקר.
אני הולך לרפת עם אבי
בימי שישי לפני הצהריים
פרידמן שואל אותי מי אני
האמת ,
לי כבר אין תשובות
אני גם לא מחפש אותן יותר.
אולי הן ליד ביתו של פרידמן
ליד גדר הבוגונוויליה
תחת הצאלון הישיש.
פרידמן הזקן לאט לאט קמל עם השנים
עייף ממסעות בשלג
עייף מהגשמות, מכיסופים
מתחנונים.
הוא כבר לא זוכר אותי.
גם הוא יצא לחופשי
יום אחד. |