|
לעת ערב בשעת דימדומים
שבני פרח מוקסם ובישני
בקרבי אליו שלח ניחוחו
ולקשירת גופו חששה נפשו.
ללטפו הורשתי ולא לקוטפו
כי מוגן הוא בקוצי נישמתו
לפגוש פרפר רחשי ליבו
שיפזר ריחו וימלא פריחתו
ברכתי כי באביב הצחור
תניב השמש את יונק צופו |
|
|
"ג'ק, אין שום
סיכוי שאני
אתכופף שוב
להרים את המקטרת
שלך אחרי הפעם
האחרונה" - זרקה
אליו מזכירתו
השווה עד כאב -
"תרים אותה
בעצמך"
הבלש המזמבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.