אני מנסה לשכוח מהדואר,
לשכוח מהזמן,
אותו יש לחלק למנות שוות -
חלקן קטנות יותר,
חלקן קטנות פחות.

אני מנסה לנוח,
לשבת ולשכוח.
לרוב אני נכשל,
אבל מדי פעם -- הצלחה חלקית:
אני שוכח מה אני מנסה לשכוח
והכל יותר רגוע.

אין דואר היום.
אולי מחר יהיה,
אבל לפחות היום אין.

הזמן קטן היום.
אולי מחר יגדל,
אבל היום הוא קטן.

למען השקעה חכמה בכסף,
אקח את הזמן ואשים בעציץ, אשקה ואזבל,
עד שיגדל עץ החרוב הזמני שלי.
אולי ילדי יהנו ממנו
בזמן שינסו לשכוח גם הם.