שטה לי אני
בתוך אוקיינוס של שיגרה
אם עשיתי חטאים
אין לי דרך חזרה.
פעם היינו בני אדם
היום כל אחד מחשב

היכן כל השמחה?

ואיפה הכאב?

ושמישהוא כבר יגיד לי
מי זה אלוהים?
ומי אותו ברא?
ולמה הוא לא מקשיב לי
כשאני מבקשת קצת עזרה?

בעולם כה אכזרי
תמימותי אט אט תידחק.

ילדים עם סכינים

ואלוהים שותק.

במרוץ אחרי הזמן
את החיים מפספסים,
רצים אחרי הכסף
כמו עדר של כבשים.
אנשים רוצים לעוף
קופצים מחלונות
כל יום הוא סוף העולם
אז תתחילו להנות.

שטה לי אני
בתוך אוקיינוס של שגרה
ולפתע משנה כיוון
לחפש דרך חזרה.


21.09.01