ועוד יום עבר
ולא נותר לי מה לאכול
אני שוב יושב בבית
בוכה בכי של גדולים
רוצה חזרה אלייך
כמו צבע עינייך
נוגות, נוגות, כה עדינות אלי

עוד יום עבר
והרוחות שוב נושבות פה
כבר רע לי להיות פה
אבל אין מקום אחר
אם את בוטחת בעצמך
תגידי לי איך
את עושה את זה כל כך נכון
כל כך עמוק וטוב
בתוך הנשמה
עוד יום עבר
ולי לא נשאר
שוב קצה של אור

בתוך תוכך את מבינה אותי
מקווה שישתנה לי המצב
אבל לא יודעת למה
את כל כך כועסת
אני כל כך רחוק
את ממני לא מנותקת
אבל אני אלייך לא קרוב

ועוד יום עבר
מסתכל למעלה על השמיים
עננים הם בסך הכל אדים של מים
כמו בקומקום מוזנח
שהשאירו על הכיריים
והוא רתח בינתיים
בלי שום פורקן
אני חושב שזה מסוכן
ועוד יום עבר

עוד יום עבר לי
ברח לי
נגמר לי
לא נותר לי מה לאכול
ועל מה לסבול
כבר שכחתי
אולי מההתחלה לא ידעתי
למה אני מסוגל
מה שאני יכול
ואני יכול

בתוך תוכך את מבינה אותי
יודעת שישתנה לי המצב
אבל לא יודעת כמה
את כל כך כועסת
אני כל כך רחוק
את בכלל לא מנותקת
אבל אני בכלל לא קרוב

ועוד יום עבר