|
את השיר כתב גיל שהוא הזמרגיטריסט בלהקה.
השיר יצא ממש יפה אז החלטנו להעלות אותו גם. תהנו
בית1-
אלף פעמים, בכל מיני דרכים
אולי מדבר בשפה שלא מבינים
פזמון מתמשך שאותך הוא מושך
אבל לבית הזה אין המשך
התווים מתבלגנים
השורות נעלמות
ולי נמאס לחזור שוב על אותה תבנית
לגלות שאת חוזרת שוב הבייתה במונית
פזמון-
כי זה השיר האחרון שאני שר לך
ממחר אני סותם, הפה שלי חתום
כי זה השיר האחרון שאני שר לך
לא יודע מה קורה איתך אבל אנ'לא סתום
בית2-
מנסה לחשוב, אולי קצת להתאים
אולי המילים הן לא תמיד ברורות
ולי זה כואב אולי לך קצת יותר
ואם זה לא מתאים אז למה סתם להשאר
ואת רוצה ללכת ואני להתרחק
אני ניגש אל הגיטרה, השעון מתקתק
פזמון-
כי זה השיר האחרון שאני שר לך
ממחר אני סותם, הפה שלי חתום
כי זה השיר האחרון שאני שר לך
לא יודע מה קורה איתך אבל אנ'לא סתום |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.