אתה מבין
אני לא יכולה יותר להרגיש כלום
הכל בפנים זה זפת שחורה ששום
רגש טוב לא יכול להידבק בה.
אתמול בלילה לא היה אמיתי
וגם לא הפעמים לפני כן
פשוט שכבתי שם כמו גופה
ואם זזתי אז זה בגלל שמשכת באיזה חוט דמיוני
החיוך המאופק הזה שאמרת שאתה כל כך אוהב
היה בעצם מחסום, רסן לדמעות ולבכי
לא רציתי להרגיש יותר אז חייכתי
חיוך סדוק, חיוך מזויף
חיוך שאין לו כל משמעות
מלבד כאב שזוחל עמוק בפנים ולא רוצה לצאת
חופר לו תעלות וחי בחמימות בגופי הרקוב
אתה מבין
אני הולכת ולא חוזרת
אבל אני לא הבנתי, גם לא אמרתי כלום
רק כתבתי את זה אחרי שהיא לא חזרה |
