מול עולם ששתק וממשיך להחריש
נישא ונושא שר החוץ מס שפתיים
מול ארגון המייצג נבזות ועורמה
כל מילה מיותרת מפריחה לה כנפיים
כן לזכר שואה איומה בשנתה השישים
נישאים נאומים מוכרזות הכרזות מוצהרות הצהרות
והכל ריק מתוכן הכל מילים ריקות "קאלאם פאדי"
נחרדות נשמות קרבנות השואה באשר הן.
יהודים, צוענים, מתנגדי משטר האימים,
כולם כולם חברו לפה אחד גדול הזועק לעולם:
אתם שתקתם וידעתם, ואינכם מתביישים לזעוק בשמנו.
אין לנו צורך בפיכם הצבוע שקיווה לעוד אוצר וממון בכיסו.
כי איך שאמר אלי ויזל בגדול: לא כל הקרבנות היו יהודים,
אבל כל היהודים היו קרבנות. המוות היה דבר שבשגרה.
ואתם העולם ה"נאור" שתקתם!
מול בכיו של תינוק שראשו מרוסק אלי קיר,
מול אם המחבקת ילדה שגם הוא יספוג הכדור.
כי עדיף לה מותו בניגוד לאינסטינקט הטבעי. מול אימת ידיעתו של
עולם צבוע שותק ומחריש. "תרבותי". אך יהיה מי ידרוש מכם את יום
הנקם ושילם. על שתיקה ועל חוסר מעש מול דם קרבנות ללא שם!