ואז - ביתנו המשותף
בלי גדר רק ריבוא מרפסות שמש
שיכר נדרך בפאתן
אשכולות בורדו
בעת שנבוא בן
עולצים מביסום יין הבית
הו כן נבוא

ובכל רחש מפתח במנעול
בזמן שלשם חוזרים
שבה הרגשת לבלוב עציצי חמר עמוסים
ענף דק לא יידפק ערירי אל חלון
נשב בסלון
אוחזים יד אל יד
כשנאמר איך
עבר עליך עבר
יומך עלייך
יקירי יקרה יקרים
סתם פשטות של חדר מגורים.
האהבה צורתה מתהווה. ספל מחצלת הול מכתבה.

בעיני רוחי חרציות
רוח קדים מנשב
עץ מצל
שמלת שיפון צלולה לי
רקועת פרחי בר
דשא פראי
מתבדר לכל צד

ואל תוך עיניך צופה
רקיעים גלמודי ענן
שלולית מתאדה במהירות מואצת
אובך קל
אנחת רווחה

נקודות הריתוך שאולי היה גס בתחילה
היטשטשו והנה קו התפר נעלם
והעולם על כל פרחיו ומנעמיו וילדיו העליזים
והשמיכה אשר נמשכת מצד אל צד מתוך שינה
ההמתנה מתפזרים שוליה בין חלקי השלם
בזמן הווה סכומם לפתע הוא שווה

הנך אמיץ פתאום להאמין שעוד אפשר
לחלום פראי על נצח או לפחות המון שנים
אתה יותר חזק בסוף מכל האחרים

אחרית דבר - מצאנו את עצמנו
הוזים בקול את שעתיד לבוא כה בקרוב
וטוב מפתל זרועות שמקיפות
גופנו פסל מרותך כן טוב
עד שזה מפסיק לכאוב הלאהוב.