תותי שדה / קר באמצע פברואר |
אפשר ואלבש חצאית וידך תמשוך את הבד
לעבור לוטפות אצבעות בדגדוג על חלקת בשרי הקר
תיגש אחרי למטבח מסונוור בלאט כחתול להעביר את שפתך
על שפתיי לחייך אל עיניי עובר להיות יותר קרוב ואולי
בקטן כבדרך אגב נתרומם למקום הנשגב אל
החום הקיים זה שם שאתה ואני נתקל במציאות
שאינה כה ברורה מאליה שיכלה להבריק ולקסום
אך לרוב היא תמתין עד ששוב אתפתה לחצאית
או לצבע אדום אפשר עוד היום
כשבא לפרפר לפרפר אני יודעת
זה נטל גדול על כתפיי ולמרות
שנלך כה וכה כערומים באדם
יהיו מי שיאמרו הם
עושים את דרכם
זה הכל
זה הכל
מן החולות שנדדו אל שפתינו
הותירו חספוס וגרגור ועיטוש
נבראו לאחור כמערמים את דמותנו
טשטשו הפרטים ברוח ייאוש
אין לזלזל בחינם השמים
או בתפרחת עצי התפוז
אניח ללבי שיהבהב חטא השקט
בין השכמות הנרפות של היום הנטוש
ולעת ערב אחפון לקרביים
אור ואימה וחרדת גאיות
ציפור אפורה תרחף מעלינו
בזה לכל גם היא בת חלוף
אך שואפת לחיות
רק אז תיבש הקריאה הצוננת
שבי גאתה
כל היום
כל היום
ואומר לעצמי הנה זהו המתק
שמיד שוב ירחק בשקשוק רכבות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|