כדור הגפרית עשה את דרכו האיטית
כהרף עין בעין האדם תם עידן בעולם

שעה קודם הודיעו באמצעי התקשורת
לא בטוח אם אלה היו חדשות
יש לכם ככה חמישים דקות, בערך
להנות מעוד כמה מלחמות.

הם סיפרו על חייל בשדה הקרב
שנשלח ללא קשר, למשימה חשובה, להציל השבוי במוצב.
כאשר כמעט הגיעה השעה ובעוז כוחותיו גבר על שדה המוקשים
הביט לשמיים לאיזה שניה וחשב, כמה הם יפים.

הרייטינג וודאי היה מטורף,
יותר מאתמול על ההוא שנחטף.

ואמא שלו שהגיעה עד האולפן
שברה בריטינג שיאים חדשים
מה כבר יש יותר טוב לעשות
בשעה אחת של חיים.

טוב חייבים להודות היא סלברטי עכשיו,לפחות למספר רגעים.
אש חום וענן של אבק, אין ספק מחזה די איום,
אומרים שהכל יחסי בחיים, אבל מה עכשיו? כשכולם בגיהנום.
אז בוא וספר איפה היית אתה בזו השעה של היום.

כך עוברות המחשבות במוחי עשר דקות מלפני עוד מקשיב
לאמא גאה ברדיו מספרת כמה הדבר הוא מכאיב.
כאב לי בצד, אך לא הרגשתי יגון, רגע לפניי האסון,
לי היה רק איכפט, רק הציק, לא השכבתי הילדה עוד לישון.