היה קר לאללה! יונתן נתן לי את מהעיל שלו(ואוו ..איזה
ג'נטלמן),
"יונתן?"
"מה?"
"אתה זוכר את השאלה שלי מאתמול?"
"לא נראה לי..."
"אתה לא זוכר ששאלתי אותך בקשר ל...בילוי שלנו מאתמול?"
"אהה! כן! אז?"
"אז אתה מוכן להסביר לי?"
"אוקיי!"
יונתן הסביר לי הכל...והוא גם סיפר לי על תכנית העתידית שלו
שאני אמורה להשתתף בה,אני לא יודעת איך הסכמתי...אבל הסכמתי,
הייתי טיפשה....טיפשה ומאוהבת ביונתן יותר מדי. וזה עלה לי
ביוקר.

הגיע החופש הגדול. באתי לסבתי לחופשה(בואו רק נגיד, שלא באתי
אליה במטרת חופשה, אלא במטרה לפגוש את יונתן). ישנתי אצל יונתן
בלילות. שלא תבינו לא נכון...לא ישנתי איתו! אלא אצלו..) מיום
ליום התאהבתי ביונתן שלי יותר ויותר...סבתי אמרה לי שאני חוצה
את הגבול...אבל אמרתי לה: "על איזה גבול את מדברת? כאילו שאת
אף פעם לא היית מאוהבת כשהיית בת 16? מה? לי לא מותר? מה זה
פה? מאה שערים?!" ותאמינו לי שסבתי ידעה טוב מאוד על מה היא
מדברת...והיא צדקה.
עשינו הכל ביחד באותו הקיץ הזה(טוב לא הכל...אם אתם מבינים למה
אני מתכוונת) אבל מספיק כדי שאני אתאהב בו עוד ועוד...
נראה לי שאני זוכרת את היום או יותר נכון את הלילה שזה קרה.
הוא לקח אותי לאיזה מועדון בחיפה, שטרם הייתי בו, הוא ידע שהגר
תהיה שם. הוא נישק אותי בלהט, והציג אותי בין כל החברים שלו
כ"הידידה הכי טובה שלו", נעלבתי כשהוא אמר את זה. כאילו,
ידידה?!? מה? הגר הסתכלה עליי בשנאה לאורך כל המסיבה, אבל אני,
הרגשתי על גג העולם, יונתן היה שלי, וזהו, חשבתי שהוא באמת אהב
אותי...אבל טעיתי ובגדול!
הלכתי לשירותים, ונחשו את מי ראיתי שם? הגר.
"היי...אממממ...תזכירי לי?"
"דקלה"
"זהו,דקלה, אז דקלה..." ראיתי על פניה שהיא הייתה נבוכה קמעה,
"את  ה-י-ד-י-ד-ה החדשה של יוני?"
"אמממ..הגר? אל תקראי ליונתן יוני, הוא לא אוהב את זה!"
"אויש, סליחה, אני מתנצלת." היא חייכה במין חיוך זדוני כזה,
שהזכיר לי במשהו את יונתן שלי.
"אז מה רצית הגר?"
"אהה! נזכרתי! כמעט שכחתי," ראיתי שהיא מנסה להתעלל בי ולהרגיש
נחותה בעיניה.
"את יודעת ה-כ-ל על יוני...אופס...סליחה..יונתן?"
"למה אתה שואלת?"
"בלי סיבה..."
"מה?"
"אני חייבת לזוז ביי!"
כעבור חודשיים, יונתן אמר לי שהסיבה שהוא יוצא איתי היא בשביל
להסתיר מחבריו  את הסיבה שהוא הומו.
"יונתן? אני לא מבינה...."
"דקלה, אמרתי לך שאני מצטער, אבל לא יכולתי להחזיק את זה יותר
בבטן."
"אבל אהבת אותי כל כך! חזרת על זה כל כך הרבה פעמים באותה
השנה, זה משהו אצלי? אני אשמה?"
"מה פתאום? נראה לך? זה אני! אני הרקוב והדפוק שפה. אני מאוהב
בכלל בסער. וזה כבר שנתיים ככה...עכשיו את גם מבינה למה לא
רציתי ש...את יודעת, נעשה את זה ו..."
"אני לא מאמינה ! פשוט לא מאמינה!" הייתי המומה, לרגע קט חשבתי
על סבתי, כמה שהיא צדקה וידעה ישר שמשהו לא בסדר ביונתן,
ביונתן שלי.
"אבל נשקת אותי כל הזמן,"
"אני יודע, במועדון ניסתי להראות את זה לכל החבר'ה, עד ש...עד
ש... סער דיבר איתי ואמר לי שהוא מרגיש את אותו הדבר אליי...
דקלה...אנחנו תמיד נשאר ידידים..."
"עכשיו אני מבינה למה כינית אותי ידידה ליד כל החברים שלך..."
" אני אוהב אותך, אל תחשבי שלא...דקלה!!!!!!! חכי
שנייה!!!!!!!"

הלכתי משם, לא יכולתי לסבול עוד רגע אחד של עלבון מיונתן,
מסתבר שהוא רקם מזימה יחד עם הגר:
הוא רצה להראות שהוא לא סובל את הגר ולתת לי להבין שאני
התחלופה שלו, ולגרום לי לחשוב שהוא באמת יתאהב בי..

בדרך הביתה, באוטובוס, כבר נרקמה בראשי תכנית שטנית משל
עצמה...

ההמשך בקרוב...