כאלו שמשתקפות מחלונות הרכבת
ולועגות
לבדידות מסתנוורת
הלבד כבר לגמרי מתבייש בי
הגעגועים מסמיקים בקרבי
ממגע שביר של בוקר
נהייתי פרפר
חד פעמי
זה הכוח לחשב
אלו מראות ניבטו אלי
וכפולת
קילומטרים קור ואור
הגובר מקץ יום
על שירת הבכי
ועל האינסטינקט
להספיד ולקבור
----------------------------------------------------------------------------------
23.1 מחמדי נוסע למילואים, שוכח שאני עצובה מטבעי.
"רק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה.
לא אדע אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה"
לאה גולדברג
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|