|
הם היו בתיכון.
חשבו שאין בעולם עוד אהבה כמו שלהם.
יחד גילו אחד את השני.
יחד חקרו את נבכי הרגש.
יחד גיששו לגילוי הגוף.
יחד חוו התרגשות, פחדים, חששות.
יחד גילו אחריות מהי.
הם היו ילדים.
לא ידעו כהוא זה על העולם.
שני ילדים משוכנעים שהחברות הזו תישאר לנצח.
והחיים, חזקים יותר.
14 שנה עברו מאז שנפרדו דרכיהם.
היא ראתה אותו ממתין.
מביט לצדדים ומחפש.
חייכה.
ליבה הלם.
14 שנה וכאילו כלום לא נשתנה.
אחרי רגעי המבוכה
השיחה קלחה.
חיוכים נשלחו.
צחוקם הדהד.
ושוב נפרדו.
הוא חזר למשפחתו.
היא לשלה.
והנפש סוערת.
והלב עולה על גדותיו.
והראש מלא שאלות. |
|
|
אני ממש רוצה
לתת לך
חיבוק...
אבל חיבוק מוביל
לנשיקה, ונשיקה
מובילה לליקוק,
וליקוק מוביל
למציצה, ומציציה
מובילה לזיון.
רוצה חיבוק?
פופסיקית קטנה
ונחושה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.