אני יושבת מול המחשב, הטלוויזיה למטה דולקת על ערוץ שלוש- אפשר
לשמוע את סטארסקי והאץ' מדברים, במחשב יש איזו תמונה של נעל של
מישהו, ומתנגנת ג'וני מיטשל משנת שבעים ומשהו, חוץ מזה ההורים
שלי מדברים בחדר השני. מפעם לפעם אני בודקת הודעות
באיי.סי.קיו. לפעמים אני עונה, לפעמים גם לא.
יש פה הרבה רעש.
הרבה יותר מידי רעש.
מתחרפנת לי לאט,
לאט מידי.
לאט- לאט מאבדת את תחושת הזמן...
או כמו שאיש חכם אמר פעם ברגע של חולשה:
"הכל מתחיל ונגמר בנעליים". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.