|
לובן זיקת
חיי
אסמיקה בפנייך
כפשטות אדם
ניצודה
ביד תאווה.
בך אשירה
סרנדות אהבה
גבירה לי
תהיי,
אוספת יצריי
אחד לאחד
למתבן הזיותיי
בחניטת משאלותיי
בנהרות נשמתך. |
|
|
אז תפסתי את
מיכלי, את
טושטוש, את
צפיחית הדבש ואת
זאת שאהבה את
התל-אביבי...
פשוט תפסתי אותן
מהקרסול והפכתי
אותן.
השניצל
הופך את היוצרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.