|
מחברת אחד ועוד אחד,
מה כבר יעזור לי בחיים.
חושבת,
שהתשובה היא לא הכל.
גם הדרך חשובה,
אם לא יותר.
מחסרת את הזמן שבו כשלתי,
את הימים שבהם ריחפתי.
רואה,
שהפסדתי המון,
במבט לאחור.
מחלקת את הכאב
לתקופות.
מרגישה,
שהכול חוזר על עצמו;
ותוהה אם רק לי יש יד בדבר..
בודקת את עצמי,
עוברת שלב אחר שלב,
מבינה שעשיתי
טעות נגררת.
אולי באמת צריך להעתיק מאחרים,
כדי להצליח. |
|
|
האם רגע ודודלי
זוהי בעצם
אנטי-תיזה
מורכבת על אנשים
בוגרים עם שפם,
שאמורים להמתין
לרגע שבו יאבדו
את בתוליהם ולא
לקפוץ לפני הזמן
לתל-ברוך ?
הייתכן שזו
הסיבה האמיתית
שדודלי כל כך
מודאג כשרגע לא
בא ? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.