בחלוף הסערה הקצתי ממשנתי אל התום הקרב
כשאת עירי לא כיסו עוד
גללים של כאב
הבטתי אל חיי הישר בעיניים
כואבת את ים האמת שיבשה
כי תם קיצן של כל הדמעות
במורד מדרוני הבושה

במבט קצוב ורפה עיניים
אני בוהה בהווה הנפער
מחפשת קצה של חוט וקשר
בין עתיד לעבר
אני רוצה לצעוק סוד אמת שעוללת לי
שישמע ויחרד העולם
כל שהסתרתי נכלם בי בבושת
ונקבר בלב דם
אך את כל יסוריי אמסור כעת לך
כי אתה הוא השד הנורא,
אכלא חרונך בין שורות המחברת
ולא אדע יותר
אותך




23/01/05