"תיקח את הדברים שמפרידים בין טוב לרע, תיקח את הרעיון של
מוסר, את הערך של הגינות ותמחק אותו מהלקסיקון"
"מה זה אומר?"
"זה אומר שבשביל להצליח בעבודה הזו , אתה צריך לעשות כל מה
שנוגד את הערכים שעליהם גדלת, זה אומר אתה צריך לשכוח את
העובדה שיש לך מצפון"
"ואיך עושים את זה בדיוק?!"
"תן לזמן לעשות את שלו, אתה תתחיל בזה שתגנוב את מה שאני אומר
לך לגנוב, תחושת הסיפוק, האגו הגדל, והיצירתיות שבמלאכה היא זו
שתפצה על החלק הזה שבך שירגיש תמיד בסימן שאלה בנוגע למהותו"
"ומה אני ארוויח מזה?"
"את הכל!"
"הכל?!"
"הכ-ל , את כל מאוות חפצך , אתה מחט חדה ומלוטשת תראה בי כחייט
שמשחיל בה את החוט על מנת שתוכל למלא את יעדה ולתפור".

היום הראשון :  

בנק דיסקונט ברחוב הרצל, היה הסניף הוותיק ביותר מכל הסניפים
בעיר, מה שהיה יתרון. תשתית החשמל הייתה ישנה, מערכת האזעקה
למרות שעברה מספר שדרוגים הייתה מיושנת, ועדיין עם כל חידושיה
הייתה מושתת על תשתית ישנה שבקלות ניתן היה לעקוף אותה.
בנקים, בניגוד לחנויות, כאשר זקוקים לעובד אינם מפרסמים שלט על
גבי שמשת הראווה שבו כתוב "דרושים עובדים". בנקים עובדים עם
חברות כוח אדם, ובכל מה שקשור לענייני אבטחה, מתעסקים עם חברות
אבטחה, שעובדות עם כלל סניפי הרשת בהתאם למכרז שבו זכתה החברה
לאותה שנה, או חוזה קיבוצי לכלל השומרים המועסקים מטעם אותה
חברה.
שלב ראשון - הסתננות לסניף הבנק, כעובד לכל דבר.
שלב שני - יצירת נגישות לאמצעי אבטחה.
שלב שלישי - הכרת מערכת האבטחה על כל מרכיביה.
שלב רביעי - יצירת תוכנית פעולה : על התוכנית לכלול תזמון של
כל אחד משלבי השוד, תסריטי מגירה לתרגילי הסחה + בניית אליבי
מגובה בהוכחות, עמידה בלוח זמנים בהתאם לתזמון הראשוני, תכנון
נטיב בריחה נוח ויעיל.
שלב חמישי - ביצוע בפועל של תוכנית הפעולה המתוכננת.
שלב שישי - שמירה על פרופיל נמוך, פיזור שלל השוד, על מנת
למנוע ריכוזיות ממון שניתן יהיה לעלות על מנת לא ליצור חשד
להון "יש מאין".
     
"בכל אופן מר גרבי, אנחנו מקווים שאתה תעשה את עבודתך נאמנה
ולא יהיו לנו בעיות".
"אין לך מה לדאוג אדוני, אתה יכול לסמוך עליי" - תמונה של חתול
אוכל שמנת קפצה לראשו.
ראיון ההכרות המזורז עבר בהצלחה, שיש לך מסמכים המעידים על
היותך לוחם לשעבר בעל ניסיון קרבי, וכי הינך נכון לעכשיו
סטודנט למשפטים, רמת הלגיטימיות והאמינות של נראית מתאימה.
כן ללא ספק "מר גרבי" היה האיש המתאים למשימה .

היום השני :

למידת הרוטינות היומיות, החלפת משמרת, הפסקת צהריים, הפסקות
קפה, חישוב חלון ההזדמנות של השטח המת - בעת שמצלמת הביטחון
המרכזית, מסתובבת.
בשירותים לא ממוקמת מצלמה, מקום טוב לעשות החלפה של הבגדים.
עדינה הפקידה של מנהל הסניף, אדם שצריך ליצור עימו קשר.

"אהלן..." קצת חיוך, בלי יותר מדי שיניים, אנחנו לא רוצים
להיראות יותר מדי ידידותיים עכשיו, קריצה קלה, והנהון קל עם
הראש.
"בוקר טוב" אמרה עם חיוך מלא.
הישגנו קשר חיובי, נזרעו זרעי החיבה, שמהם יבקעו ניצני הידידות
לשם השגת האינפורמציה הרצויה.

היום השלישי :

מחוג הדקות עמד דום מעל מחוג השעות - השעה שתיים עשרה בצהריים.

"את הולכת להביא לכולם קפה??"
"כן, אתה רוצה משהו?"
"עדינה, תביא לי מה שיוסי שותה", החכה נשלחה למים, בוא נראה עם
הדג יעלה בקרס, "שתיים סוכר, הרבה חלב?!"
"בדיוק."

12:16 -
"בבקשה..." כוס מפלסטיק בעלת מכסה לבן, עם פתח צר הוגשה עם
חיוך ידידותי.  
"אה...עדינה?! , פעם הבאה זה עליי טוב?!".
"טוב.." נשמע צחקוק קל של מבוכה.

היום הרביעי :

"תיקח את כל המידע שצברת תנסה ללקט ממנו תוכנית פעולה, לאחר
שגיבשת בראש תוכנית, תכניס את האלמנטים שעליהם לא חשבת, כמו
העובדה שאני מצרף לך עוד שני אנשים למשימה".
"ולמה אתה עושה את זה...?"
"אלתור ביחד עם תכנון מדוקדק יוצר שלמות"
"שמעת על המנוח כל המוסיף גורע?"
"שמעת על הקונספט של חדשנות מובילה למחשבה פורצת גבולות"
"עשית את החשבון הפשוט של חלוקת השלל בין ארבעה אנשים?!"
"לא אבל עשיתי את החשבון הפשוט של 1825 יום בחמש שנות מאסר אם
ניתפס"

"בבקשה הנה הקפה שלך..." הושטה לפניו ידה הפנויה עם הכוס ביד,
בעוד ידה השנייה מחזיקה קרטון בעל ארבעה מקומות לספלים.
"תודה...רבה..." , ידו השנייה , לחצה על מכשיר הקשר, על הכפתור
המלבני הצדדי יוצרת רעש סטטי של שלג ,  "...חכי שנייה, " אמר,
מושיט אליה את ספל הקפה, (החלפת ספלי הקפה בספל בעל חומר משלשל
הוגשה לה).
"מוקד כאן, ליאור , מה הבעיה?" רעש סטטי נשמע ואין קול עונה
מהצד השני, "...כנראה סתם, עליתי על תדר של תחנת מוניות, זה
קורה לפעמים, הסביר את פשר העניין.

13:10 - יוסי, מנהל הסניף - ממהר לשירותים, החומר מתחיל לעבוד.

13:15 - מגיעים שני השותפים הנוספים, "תיכנסו..." הוא הביט
בשעון העצר הדיגיטאלי שלו, מחכה שספרת השניות תגיע ל15,
"...ע-כשיו!".

שניהם נכנסו לשירותים, מצלמת הביטחון לא קולטת אותם בעת שהיא
מסתובבת על צירה.
בעיטה הכתה כנגד תא השירותים הסגור, זוג הרגליים המציצות
מתחתית הדלת הגלויה, חשף את מיקומו של יוסי , קנה אקדח הוצמד
לראשו בעת שישבנו החשוף היה על גבי האסלה, בידו האחת כיוון את
האקדח למצחו בידו השנייה החזיק את אפיו בעזרת אצבעו ובוהנו,
מנסה למנוע מהצחנה לחדור לנחיריו.
יוסי השקוע במוסף הספורט, החזיק את העיתון בין שני ידו, רשרוש
עצבני של נייר נשמע "מה אתם רוצים?"
"את הקודים של הכספת!"
"לא, למה?"
"אחד..." קול ידית הדריכה משוחררת לאחור ומזנקת קדימה גורסת
כדור לתוך בית הבליעה של האקדח נשמע, "...שתיים" קול הנצרה
המשתחררת בקע , יוסי הביט באצבעו מונחת בצמוד להדק, תזוזתה
הקלה, גרמה לטיפה של זעה קרה לבצבץ במרכז מצחו, גבותיו התכווצו
בייאוש, גניחה של תסכול נשמעה.
"שלו..."
"אוקיי, אוקיי...  6354242 " אמר.
דלתות הבנק ננעלו מבחוץ, מר גרבי עשה את חלקו, לא מאפשרות לאיש
לצאת או להיכנס, האזעקה נוטרלה "מוקד כאן, ליאור, מוקד כאן
ליאור, ישנה בעיה בחשמל עקב שיפוצים ברחוב הסמוך, המעבר
לגנראטורים ככל הנראה הפעיל את האזעקה, אני חוזר מודבר באזעקת
שוא".
"מוקד לליאור, מוקד לליאור, קיבלנו עבור, אנחנו שולחים בכל
מקרה ניידת אליך".  
שני השותפים לקחו את כל שקי הכסף שראו בתוך חדר הכספת, הדפיקה
המשולשת על גבי הדלת סימנה שהגיעה הזמן לצאת, והמסחרית השחורה
חרקה את בלמיה מול דלתות הבנק ברגע שהם נפתחו, השלושה נכנסו
לתוכה, נוסעים בבטחה למקום המסתור.

יום חמישי :

"פעלת יפה..."
"מה עכשיו?!"
"עכשיו..., אנחנו צריכים שעיר לעזאזל "
"מה זה אומר?"
"זה פשוט מאד"
כדור נורה בין עיניו, הבזק של אור, קול מפץ אימתני, ואז חושך.

בסופו של דבר שאתה מת, אתה הולך או לן עדן או לגיהינום. אלו
הדברים שמבדילים בין טוב לרע שקובעים לאיזה משני המקומות ההלו
אתה תגיע, אתה רק יכול לקוות שלאן שזה לא יהיה שהנסיעה הייתה
שווה את היעד.