ברוב צמא לגמה מעט עוד שקט
חיוך שרבות עמלה להשיגו הסתירה
כאילו סתם הסתירה
כאילו סתם.
עיניה נפגשו אז בעיניה
חד וחם
אושר כמוס חלחל בה
גרגר בה
מכף רגל
ועד לכף הראש.
לרגע נאנחה
נשמה את הבל פיה
שכבה, פישקה ידה על איבריה
הידקה את השמיכה קלות.
זה טעם החיים עצמם
הקול היסה, הרגיע
מכף הראש עד כף הרגל
חיוך מתוק
מאוד.
אחר כך פתע קמה
פסעה רכה בוטחת
כפות על מרצפות האבן
הקרירות,
חום אוגוסט מתקרב
והיא שליחים שולחת
לזרום בממלכות ונשמות לא נודעות
ואז הלב נשר
ואז נפער הפצע
ואז טרוף אוויר מתוק
אחז בה בריאות
נרגשת, סעורה
האזינה אל החדר
וכך, ידעה היא
כך,
רוצה היא כך להיות
ואז עצמה עיניה
מותשת ושוקקת
ועל יפי פניה
חיוך מתוק
מאוד
ורק דמעה קטנה
בה טעם כל חייה
נשקה בה מכף רגל
ועד לכף הראש. |
