אריאל אלתרמן / שחייה לילית |
כוס יין, צלילו האדום אדום של הנוזל המבקבק.
ראשה מורכן, ידה משחקת אצבע עם אצבע
מלטפת את הכוס קלות לאורכה ולרוחבה
מקישה עליה בציפורן ארוכה, שקופה.
היא לא שם באמת, לא תוכל לגעת.
ילדת בועה, צוללנית ברים
נושפת בועות עשן מבעד למסיכת הצלילה.
אל תנסה לגעת. היא שקופה. שרופה.
יושבת בראש מורכן מוקפת בהילת החושך.
ככה, בהמולה, בהמונים, באפלה
קל יותר
להיות לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|