בארץ רחוקה מזו שלנו חי גמד,
על גבעה נידחת ישב ולמד.
על קורות חיינו למד והשכיל,
משמעות הוויתינו נראתה לו תרגיל.
בארץ רחוקה מזו שלנו מלך חי.
אישה, ארמון וגמד ניראו לו די.
לא שמע מעולם המלך עלינו,
לא ראה, לא קרא מעולם על חיינו.
ביום בהיר, האיש הננס,
לארמונו של המלך נכנס,
הקריא למלך את אשר למד,
המלך נדהם ופתאום נעמד.
גער המלך על הגמד המבוהל,
ומרב בהלה הננס נפל.
ראש הגמד החל לזוב דם,
מכסאו המלכותי המלך קם.
על כתפיו הרימו בכדי שדם לא ייזוב,
ולקח את הגמד לאיכילוב.
בבית החולים לא שמעו על המלך מעולם,
דפקו בראשו, לקחו לו דם.
המלך החל מתבלבל,
רופאים זרקוהו לאברבנל.
והיום אם תלכו לבקר,
המלך בטוח שהוא מישהו אחר.