[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה חריף
/
צריך לקחת הכל במידה

חברתי הכי טובה, שהייתה לצידי כל החיים ולעולם לא אכזבה אותי
ותמיד אהבה אותי ולא הפסיקה לעולם!
אפילו עכשיו, כשהיא כבר לא כאן אני יודעת שהיא אוהבת אותי, אני
מרגישה את זה, ואני יודעת שהיא מרגישה שאני אוהבת ומתגעגעת
אליה... היא לא חשבה פעמיים כאשר נפרדה מהכל, וכשאני אומרת הכל
עליכם להבין למה אני מתכוונת.
היא לא עזבה את הארץ, וגם לא את המדינה וגם לא את החברים ואת
המקום שהיה הכל בשבילה, גם כאשר עוזבים את הכל מגיעים למקום
אחר שיש בוא עוד הכל, אבל תלוי איך עוזבים... היא פשוט עזבה
הכל, את כל החיים! בלי לחשוב פעמיים, היא לא הבינה שאם היא
תעזוב היא לא תשמח כמו שרצתה, ולא תיהיה מאושרת, היא פשוט לא
תרגיש, רק תיהיה שם בשמים במקום שה' לוקח אותך אחרי שמתים אבל
לא אחרי שמתאבדים, אבל אני בטוחה שה' שמע את תפילותי והפך אותה
למלאכית בגן עדן, בדיוק כמו שתמיד שיחקנו שהיינו קטנות, בדיוק
כמו איך שתמיד רצינו שיקרה אחרי שנמות, ושנשאר שם למעלה לנצח!
עדיין חברות הכי טובות! ושלעולם לא ניפרד!
אבל ניפרדנו, אני בטוחה שזה לא מה שהיא רצתה, אבל היא לא חשבה
פעמיים, היא לא חשבה על הכל באותו רגע, ברגע כהיא עזבה אותנו
"הכל" נראה לה רק אהבתה לאיתן, וכל שאר הילדים הרעים האחרים.
אבל איתן לא אהב אותה, וכשסיפרה לו על כך שהיא אוהבת אותו, רץ
לחבריו וסיפר להם, והשמועה עברה לכל השיכבה ואחר כך לכל הבי"ס,
ותמיד כולם נעצו בה מבטים ולעגו לה, לא היה לי מושג למה לעגו
לה, הרי לאהוב זה טבעי לגמרי והרבה ילדים אוהבים, אבל אז נודע
לי שאיתן לא סיפר את הסיפור כמו שהוא באמת, ושסיפר שהיא איימה
עליו וניסתה להפשיט אותו, היא לעולם לא תעשה דבר כזה, ידעתי
שזה לא נכון, אבל כולם חשבו שזה נכון והשתמשו בזה נגדה.
וכשזה קרה, היא הזמינה את איתן ושאלה למה עשה לה את זה... ולו
לא הייתה שום תשובה הוא פשוט עמד שם ואפילו לא חשב להגיד
סליחה.
כשאיתן יצא מביתה הייתי בדיוק בדרך אליה וראיתי אותו, ושנכנסת
לחדרה, ראיתי אותה מחזיקה סכין, שאלתי אותה מה היא עושה, והיא
רק אמרה "אני..." ושמה קץ לחייה.
היא לא לקחה במידה את כל החיים, את כל מה שיש חוץ ממנו, ואת כל
אלה שאוהבים אותה, היא רק חשבה עליו... חשבה שהוא הכל באותו
הרגע, חשבה שכל שאר הילדים שלעגו לה הם הכל באותו הרגע, וכך
נפרדה מהכל.
אני יודעת שהיא מצטערת עכשיו, אבל כבר מאוחר מדי...

מהסיפור הזה אני רוצה שכולם ידעו לקחת הכל במידה, כי יש הרבה
יותר מדבר אחד בחיים, יש עוד הרבה מאוד דברים חשובים, וגם
בבקשה תמיד תחשבו פעמיים ואל תשכחו את הסיפור הזה לעולם!
אני מבקשת להעביר את הסיפור הזה הלאה!


תודה רבה לנועה פרי שמסיפורה נוצר סיפור זה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איש בא לבמה
איש הולך מהבמה

והסלוגן לעולם
נשאר

הגורו יאיא על
ייתרונותיו
וחסרונותיו של
הסלוגן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/05 12:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה חריף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה