כשיצאתי בלילה את גני
למצוא את אהבתי, להיות איתה לנצח,
יחדיו לעד כך נשאר לבד
לעד לא ניפרד, כשמש נתאחד,
אדע זאת כך לבטח.

ובעונות שנה הכי יפות
צפו בי אלף צלליות
בכשפי ילדות בפתח,
ובכרמים בין כל שבילי שדות
קטפנו יחד עוללות
והשקנו בשיכר
ובנשיקה רכה על מצח.

נערתי היא לי כה יפה
השפילה מבטה, היתה כה נבוכה
עת תלתל צנח על מצחה
רפות היו עיניה כשראתה,
לא ידעה את גורלה כאן הלילה.

בחלילי אז לה כך אנגן
שירי אהבה לה שולח מפזר
עוטף אותה בנחמה
רוצה אותה רק לי הלילה.

יפתה תמתי, בשלה היא סרבנית
ממאנת להיכנע לנגינתי הפיטנית
יפה כפרח הלילך כה צבעונית
ושמלת שולייה פרומים אחורנית
דמותה מרצדת בעלטת הלילה.

והיא יפה, מולי כה חלומית
כה רגועה היא, חולמנית
יפה כזר פרחי החרמונית
השלי תהיי הלילה ?