אני יודע מה קלות הן מחשבותייך
יודע מה הולך לך שם בפנים,
מאזין לתפילתך לעת ליל
נמצא שם בין מילמולייך החרישיים.
בשמלת כלולות וסכינים שלופות
את ריקה מדאגות, מלאה בחידות,
קוראת אל הירח, מייללת בלילות
אותי את מושכת בין כל החלומות.
את עצובה כנהר, יגון העולם לך נחמה
ואת יפה כביום היוולדך, יפה כמו ילדה,
אני מאמין לכל שקרייך כשאת מוכרת אהבה
מאמין למילותייך ונפשך עכשיו ריקה.
אני יודע שנועדת גדולות לעשות
יודע כמה קשות יכולות האהבות להיות,
מודע לכוחותייך, לכשפייך בלילות
מאוהב בשקרייך, בפנייך הרכות.
הרמזים שאת לכל עבר מחלקת
השיניים שבעורפי את בלי סיבה נועצת,
ציפורן כבדה כך בבשרי חודרת
בעינייך החדות מתומי אותי שולפת.
מיטת סרפדים לך למרבץ ראשך
קוצים למחלפתך את שוזרת לתומך,
אותי אוהבת, כך לפרקים את טוענת
מה במחשבתך, מה לעשות את זוממת,
מה בחלומותייך, מהן הרעות שאת רוקמת
שיקויי רעל וערפדים את פורמת,
להפיל ברשתך כך אותי את רוצה
כנסיכה שהפילה עוד אביר בכישופה.
אותי, שכה אהבתיך בשקרייך מפילה
קסמי אהבתך עלי את מטילה,
בלילות את זעמך בשנתי את מכלה
שוב לא אחזור לעצמי אל אותה המסילה.
משוטטת לבד ברחובות, בין אבנים וסמטאות
מסתתרת בחצרות בתים ובעליות הגגות,
עולה מדרגות, חוצה בקעות ונהרות
אך תמיד תשלחי את קנאתך ללילות.