חזרתי למסלול, רעבה לחיבוק,
חולמת על המוות, אך עדיין על פניי החיוך
שואפת לראות כל כך הרבה עשן
אך עדיין המחלות מגיעות מהלב
כואב לי... כואב.
הגרון שוב לא מרגיש את החנק מהדמעות
והגוף כבר לא מרגיש את האין ספור מכות
עם החורף שוב אני מזדהה, הרגשה אפורה
ראשי כבר מזמן אינו נרדם
ויש בי מחזור של אלכוהול, כבר לא של דם
כואב לי... כואב.
לכתוב חזרתי, אך זה לא עוזר כמו פעם
המילים נהפכו למפלצת של זעם
ואתה אהובי, תתרחק תתרחק
אני שונאת אותך... שונאת!
הדם בגופי בוער, מת לצאת
רוצה לחתוך אך עוצרת,
עייני עייפות מהריבים בתוכי
ואני... שכחתי איך לבכות |