[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הדס ניל
/
פערים

אז זהו, הגענו לזה.
עכשיו זה כבר פנים מול פנים, עיניים מול עיניים.
לא משקרים יותר, כל הקלפים על השולחן.
הכל כ"כ בוטה ומכאיב ולא נאמר.
כי שנינו אנשים שחושבים בחללים, בגלקסיות וכשצריך לנחות ולדבר
"ארצית", שנינו עילגים, אבל רק לי יש את האומץ להודות שזה
הפחד.
אתה מתחיל לתאר אותי בצבעים פלסטינים, צבעים כבושים, צבעים
בוערים והורגים.
מה שלא נאמר אבל שנינו יודעים- אתה שונא ערבים.
זה מכאיב לי, אז אני תוקפת חזרה.
ומספרת לך, בלשוני המיוחדת, כמה אתה מתויק וממוחזר, שאף פעם לא
מבזבז דבר, איך אתה גדול והרסני, בצבעים שחורים ואדומים, בצלב,
בקרס, ב-1942.
מה שאני לא צועקת במפורש, אבל אתה מבין- שהשמדת אותי מבפנים.
עומדים אחד מול השני, שני סמרטוטים ולא מעזים- אז שותקים.
מסתכלת עליך ונזכרת כמה וחבל.
מסתכל עלי ועוצם עיניים.
רשע!
מילא אם היית מפנה את הגב, אם היית צועק וחובט, חיצוני,
חיצוני.
אבל עיניים?
עכשיו אני יודעת שזהו.
מטח אחרון,

אני אוהבת אותך, אני אוהב אותך, נשורת מילים.
שני ארנבים רדיואקטיביים בורחים למקום חשוך.

ופרידה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נתפס לי זבוב
בגבה.
מה זה אומר על
העולם?

אחד שמנסה להבין
את העולם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/8/01 16:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדס ניל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה