הוא בנאדם טוב. והוא תמיד עוזר למי שנאמן לו. הוא אף פעם לא
אומר לא למי שמתקשר אליו, ותמיד תמיד עושה לנו הנחה, אולי בגלל
שאנחנו נוסעות איתו המון, אולי בגלל השדיים של יעל, ואולי הוא
סתם נחמד. מה שבטוח שלנסוע עם סמי זה להתעדכן בכל מה שקורה
באזור. איזה מסיבות היו? מי הלך?  מה הוא לבש? איפה הוא קנה את
זה? ואיך קוראים לחברה שלו? בקיצור לשבת 10 דקות עם סמי במונית
עם סמי זה להשלים את כל מה שקרה כשלא היית...
אבל סמי הוא באמת בנאדם טוב, משהו מיוחד, רואים על הפנים שלו.
אכפת לו מכולם, אחד אחד.

אני מוצאת את עצמי באמצע צומת יגור עם ארבע שקל בארנק. איך אני
חוזרת הביתה עכשיו?
אני מתקשרת לסמי, אחרי צלצול אחד והמון רעש מהצד השני הוא
עונה-  "הילה! מה נשמע" הוא קורה מהקו השני, "סמי... איפה
אתה?" , "ליד לב המפרץ, אני מחכה למישהי שצריכה לרדת מהרכבת",
"אז יש מצב שאתה עובר בדרך בצומת יגור ולוקח אותי הביתה נתקעתי
בלי כסף, אני אשלם לך כשנגיע לרמת ישי"... סמי, שהוא באמת
בנאדם טוב מסתובב במקום וחוזר לקחת אותי.
אני נכנסת למונית, " נו הילו'ש" סמי צוחק "מה נתקעת פה באמצע
הכביש?"
"אל תשאל" אני צוחקת (ככה מתחילים כל הסיפורים שלו... "אל
תשאלי מה היה לי..."),
"הייתי בשיעור נהיגה והייתי אמורה לחזור עם האוטובוס של בצפר,
בקיצר פספסתי אותו..." אני מתייאשת מלספר לסמי את כל היום
הארוך והמוזר שהייה לי. "ראית את הריפוד החדש!" הוא מצביע
בגאווה על המושבים, אני צוחקת "זהו סמי, הפכת לערס רשמי?" סמי
צוחק ושואל מה שלום כולם ברמת ישי. אני, שבזמן האחרון חייה על
פלנטה משלי, ואין לי זמן בכלל לחזור לארץ רק מחכה לדקה שסמי
יתחיל לדבר... "אל תשאלי מה קרה לי..." הוא יגיד, יוציא סיגריה
ויושיט לי אותה, יצחק קצת ואז יספר לי מה היה בזמן האחרון, מין
עדכון חדשות מהיר...
סמי עוקף משאית ארוכה, ומחליף הילוך, נאנח ואומר "אל תשאלי מה
קרה לי לא מזמן..." הוא מושיט לי סיגריה, הוא מצחקק "אני נוסע
באוטו הפרטי שלי..." סמי מתחיל לספר ואני שואבת כל פיסת מידע
שאני יכולה... אחר כך אנחנו מדברים על כל מיני אנשים שאנחנו
מכירים. סמי עונה לטלפון כמו מזכירה להוטה מעביר נסיעות מאחד
לשני...  בדרך הוא גם אוסף את האישה מהרכבת שמסתבר שהיא בכלל
איזה דוקטור או משהו כזה... עכשיו יבוא הקטע המעניין, הסיפור
של החודש-
סמי נשמען לאחור ואומר "את לא מאמינה מה קרה לי לפני שבועיים.
שי, חברה של בן לשעבר מתקשרת אליי שאני אסיע אותה ואחזיר אותה
ואת החברות שלה. עכשיו את יודעת שכשאני לא יכול להחזיר אני
תמיד שולח מישהו אחר. אז שלחתי ", סמי נעצר, לוקח אויר וממשיך
"שי הייתה מזה שיכורה והקיאה על המושב של הנהג הזה ששלחתי,
בקיצור הבחור שילם 400 שקל ניקוי לאוטו אחרי זה" סמי מדבר הרבה
עם היד, כי השנייה על ההגה, ובמבטא מוזר שעוד לא הצלחנו לפענח
אם הוא ערבי או קווקזי  או משהו כזה,  " ואז הוא רצה להתקשר
להורים שלה ולהגיד להם כדי שישלמו את הכסף. ואני ... " סמי
מתגאה בעצמו "אני אמרתי לו שלא יעיז! מסכנה, מה היא צריכה
להסתבך עם ההורים שלה עכשיו?"
"צודק" אני מלמלת "והיא יודעת שבזכותי הוא לא התקשר... אבל את
לא תאמיני מה היא עשתה לי!"
הוא אומר, "פתאום היא לא נוסעת איתי, ומתקשרת אליי אחרון. אז
יאללה לא צריך! אחרי כל מה שעזרתי לה! וכל הפעמים שלקחתי אותה
"טרמפ" כי לא היה לה כסף...", יכולתי להרגיש את העלבון בעיניים
של סמי נוזל מעיניו על ריפוד העור החדש שלו (לא חבל).
סמי מוריד את הדוקטור בבית שלה ומוריד אחריה את המזוודה שלה.
הדוקטור של הרכבת אומרת "תודה" מנומס כזה וסמי מדליק עוד
סיגריה וממשיך לספר- "אבל אני יבשתי אותה לפני כמה זמן" גאוותו
של סמי מנקה את העלבון "הלכתי לקחת מאלונים איזה מישהו, ואמרו
לי שיש שם עוד נסיעה ושאני אקח גם אותה, ולא ידעתי מי זה...
כשהגעתי ראיתי את מי שהייתי צריך לקחת וגם את שי"  "נו ולקחת
אותה?" אני שואלת מסוקרנת כשכבר מגיעים לבית שלי,  "לא! אמרתי
לה שיש לי נסיעה אחרת ולקחתי את השנייה... זה לא יפה לעשות
כאלה דברים אחרי שהצלתי אותה, עשיתי משהו שהיא צריכה לזכור כל
החיים שלה!" סמי שואף מהסיגריה את גאוות נהג המונית שלו, אני
משלמת לו וחושבת, "כמה טוב שהוא לא יודע שאתמול נסעתי עם
עדל..."