יובל הארמי / בשורת הפחד |
בלילה בא אלי הפחד.
בלי לשאול לשמי התיישב מולי.
שותק.
מאין ידע לאן לבוא? מי שלחו אלי?
הרכנתי ראשי ופרצתי בבכי. הוא דמם.
ידעתי שלא לשווא בא, ולא יצא ריקם.
פניתי אליו , מביט בו, מנסה.
הפחד הביט בעיני והבנתי.
הבטחון עזבני...
מהר תבור אור גדול נגלה. הבן הגיע ועמו תשועת האב.
בכיתי.
וקולי היה האור היחיד בחדר.
בכיתי וזעקתי.
?Deus meus ut quid dereliquisti me
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|