בגיל שמונה ישבת לבדך מחוץ לבניין
הקפצת שוב ושוב כדור צהוב וקטן
מהאוויר הגחתי, את לא נבהלת
שתקתי איתך
הקפצנו כדור טניס על האספלט

בפעם אחרת הייתי לך כרית
פרצת אל החדר, אל החושך צעקת
"אוי קרן, מה עשית? מה עשית?!"
אז ניחמתי אותך בכפלים של פלנל
התפוגגנו ביחד, הפכנו לצל

ביום ההולדת הייתי לך להבת הנר
נשפת ופיזרת אותי סביבך
התעופפתי
עד שהפכתי למכתב אהבה
למילים לוחשות בטוש זוהר

וביום אחד הייתי לך אני
מהאוויר הגחתי, מתוך בועה
לבשתי פנים, מבט ושם
לרגע באמת בדקת
האם זה חי? הוא בכלל נושם?

אתמול הייתי לך הילד הרע
המניאק בגן, המ"פ הנורא
לפעמים הוא נפלט לי
הילד הזה
זיכרון של ילדון מתבגר
כשהוא בא, כדאי לך לרדת למטה
לשחק איתו אחד-בקיר בחצר