החיים שלי בזבל...
היא עזבה אותי לטובת... עצמה
היא אמרה "יהיה בסדר"
ובינתיים, הכל בסדר... אצלה
שלושה שבועות תלוי על חבל...
מהגרון ומהדמעות, מעל הדממה...
והיא אינה רואה שומעת... אותי...
היא בשלה... היא רוצה...

רוצה לבד...
עם עצמה...
רוצה לבד...
עם כולם...
רוצה לבד...
ממני...

החיים שלי בזבל...
היום היא דיברה איתי שוב... בכתב...
אמרה, רמזה, שעוד אכפת לה...
והלכה, ברחה משם מייד...
רוצה לחשוב שלא אכפת לי....
אם ארצה אפילו אחליף... אישה
אבל... חבל... זה לא עובד כך...
רוצה אותה...
רוצה בדיוק מה שהיא רוצה...

רוצה לבד...
עם האושר...
רוצה לבד...
עם אהבה...
רוצה לבד...
ממני...
לבד מכל הלחצים...
לבד מכל הפחדים...
לבד מכל ההאשמות...
ומכל הכאב, ומכל הדמעות...
לבד מחוסר הסליחות המשוויע שלי...
ממני...

וגם אני רוצה לבד קצת...
לבד מכל הכאב והייסורים... שבלהיות לבד...
והצרה הכי גדולה פה -
אני כל-כך מבין אותך...
שנינו דומים...
די דומים אני ואת, את שומעת?
בורח אליך, בורחת ממני, מאותה הסיבה...
איך הצלחתי לגרום לך...

לרצות לבד...
מאהבתי...
שרוצה את אושרך תמיד...
איך הצלחתי (לגרום לך...)
לרצות לבד...
מעיניי...
שרוצות לראות אותך מאושרת...
וגורמות לך להזיל דמעה...
ממני...
?

והצרה הכי גדולה פה...
אני אוהב אותך...

על הקרשים...
לפני יותר מחצי שנה...
הילדה שאהבתי הכי בעולם לא דיברה איתי יותר מחודש...
בשלב מסויים פשוט נשברתי...
המשפט הראשון של השיר התרוצץ לי בראש בלי הפסקה והייתי חייב
להוציא אותו משם איכשהו...
זה לא עבד, אגב...

לגבי ההקלטה...
מן הסתם, הוא נשמע יותר טוב כשהייתי על הקרשים...
אבל הקלטתי אותו רק אתמול... כשהמצב פחות או יותר בסדר...
עצלנות, אתם יודעים...
אז הוא איבד מהקסם שהיה לו בהתחלה...
עד עכשיו אני לא ממש בטוח למה בכלל העלתי אותו לפה, לכלל ציבור
הגולשים...
כנראה כי משעמם לי בחיים...
כן... זה כנראה זה...

=)

תמשיכו לחייך החיים יפים...