יש לה 700 ערוצים בטלוויזיה.
בדרך כלל היא קמה בבוקר בעצלתיים, מכינה קפה, שותה אותו במטבח
והולכת לראות טלוויזיה.
בערך באחת בצהריים אבא שלה חוזר ממשמרת ראשונה ואומר לה "נו
כבר אריאלה קומי, תסתכלי על עצמך."
אז אריאלה מעבירה לאמטיוי ומגבירה קצת כדי לא לשמוע אותו. הוא
מצידו הולך לנוח קצת ומכוון את השעון שיעיר אותו מתי שאנטונלה
מתחיל, בדיוק מתי שהוא צריך לצאת למשמרת שניה.
רינג רינג, רינג רינג. אריאלה מעבירה לערוץ ויוה. אבא של
אריאלה לובש מכנסיים, לוקח ת'תיק והולך לעבודה.
יש לה 700 ערוצים בטלוויזיה.
כשאנטונלה נגמר היא הולכת להכין פופקורן ומזמינה סרט בהום
סינמה, בדרך כלל משהו דביק ומעצבן שאף אחד לא נהנה לראות, חוץ
ממנה.
השעון על הקיר מצלצל חמש פעמים ואמא שלה נכנסת הביתה ברשרוש
סלים ומפתחות "בואי לעזור לי אריאלה, אני כבר לא כזו צעירה ואת
לא עושה שום דבר כל היום."
ככה נפתח הנאום הרגיל. אריאלה קמה, מסדרת את הקניות בארון,
במקרר, במגירות. בינתיים אמא שלה הולכת להתקלח, כשהיא יוצאת
השעה חמש וחצי, יש ימי חיינו בערוץ שלוש הסדרות הטובות ביותר
בעולם ערוץ שלוש אז אריאלה חוזרת ומתיישבת על הספה הכחולה
וצופה.
יש לה 700 ערוצים בטלוויזיה.
שש וחצי אין שום דבר לראות בטלוויזיה אז אריאלה מתפנה לאכול
ארוחת ערב עם המשפחה שלה ולהתקלח ובימים מסויימים אפילו לצחצח
שיניים אחרי האוכל כמו שיעצה לה רופאת השיניים נגד דלקת
החניכיים שלה.
בשעה שמונה היא מתפנה לראות אריזה משפחתית, שולחן לחמישה
ונשואים פלוס ואומרת לעצמה שהיא רוצה להיראות כמו נב קמפבל
ושהיא רוצה שני ילדים. וככה בערך בעשר היא נרדמת על הספה, ואבא
שלה שחוזר בחצות מהמשמרת השניה לוקח אותה על הידיים אפילו שהיא
כבדה נורא ומניח אותה על המיטה שלה בחדר שלה בקומה השניה במעלה
המדרגות.
יש לה 700 ערוצים בטלוויזיה והיא נורא נורא לבד.