[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לירון הרוש
/
אני אסתפק בך, בחיי

כמה שרציתי אותך,
אותם לילות טרופי שינה.
אותם שיחות שלא נענו
ועד שהם נענו, כל שיכולת להגיד כשהכדורים שרקו ברקע זה
"אני לא יכול לדבר עכשיו, יורים עליי, אני אוהב אותך".
ואחרי זה ניתוק.
כל-כך רציתי להיות לידך, רק בשביל להראות לך כמה אני אוהבת
אותך.
כשחזרת הביתה, חזרת אליי בוכה.
כל שיכולתי לעשות זה ללטף את ראשך ולחבק אותך חזק.
לא רציתי שתלך שוב לסיוט המתמשך הזה.
אבל אמרת לי, אם לא אני, זה יהיה אחר.
כל פרידה שלנו הסתיימה בדמעות.
גם הפרידה האחרונה.

היית חוזר אליי בכל פעם שבור ומרוחק יותר מתמיד.
אפילו כששכבנו לא הכרתי אותך יותר.
אותו סקס שהיה פעם משגל מושלם של זוג אוהב הפך להיות סקס פראי
שנועד רק כדי לספק את הפורקן שלך.
בסיומו אפילו לא היית מסוגל להסתכל לי בעיניים יותר.
אבל לא היה אכפת לי, כי ידעתי שאתה שלי. רק שלי.
עד אותו היום שכבר ידעתי שאתה לא תהיה שלי יותר.
מהיום אתה של אלוהים.
הוא לקח אותך ממני.
לא נתן לי להפרד ממך כמו שצריך.
כל שרציתי זה להגיד לך כמה אני אוהבת אותך, כמה אני רוצה
אותך.
יכולתי להגיד את זה רק לחלקת הקבר שלך.
כל מה שאני רוצה עכשיו זה את אותה שיחת טלפון כשהכדורים ברקע
שורקים...
אותו סקס שלא הכרתי אותך.
אני אסתפק בזה.
בחיי שאני אסתפק בזה.
נשבעת לך
רק תחזור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סקס זה כמו
ברידג'. אם יש
לך יד טובה אתה
לא צריך בת זוג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/2/05 23:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לירון הרוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה