שים כומתה על הראש, צחצח נעליים
הזדקף דום, שלא תעיז להזיז את הידיים
ענה רק ב"כן המפקד" ו"לא המפקד"
ואל תסתכל לו בעיניים
כי הוא קצין נישא ורם, ואתה בצבא רק שנתיים
הוא יקרא בשימך ויאשר את הפרטים
לפעמים באמת איכפת לו, אתה מבין.

ואז יגיע החלק הקריטי, הוא ישאל אותך:
"מודה באשמה, מודה בעובדות או כופר באשמה"
ואתה שתהיה מלא זיעה ופחד, ומבולבל עד כלות נשמתך
תחשוב לעצמך, רגע, מה זה היה שהוא מלמל השנייה?
ולא תהיה מודע לפסקה הקטנה על הטופס שאומרת:
"מפקד שים לב! אם החייל מודה באשמה חובה להענישו!"
תודה באשמה כמו מפגר אינפנטיל כי אתה אמין ואתה טמבל.

14 ריתוק? אבל איך על מה? השרשרת רק נקרעה!
"כן אני מאמין לך זה קרה להרבה אנשים שהכרתי במהלך
שירותי הארוך והמפואר" הוא בזלזול יצייץ.
"אבל יכולת לתקנה ולצאת הביתה יום אחריי" הוא יחייך,
בזדוניות ובהערצה עצמית על התירוץ שהקריץ.
כן גם את הפרצוף שלך אני יכול לתקן יא חרא קטן.

זה הוא שכל השבוע סגור בבסיס באמצע המדבר.
הא מה פתאום זה אני, שכחתי שלו יש נהג אישי.
טוב מתאים אין בעיה, מה זה כבר 14 ריתוק על דסקית קרועה?
תוסיפו עוד שבע, זה הפרופיל שאני מוציא שבוע הבא.
כי לי כבר נמאס, כבר נשבר לי הזין, לי לא איכפת שכבר עשיתי
שנתיים.