שוב הבדידות, חוסר האהבה
וחוסר היכולת שלה לתקשר עם הסביבה.
תקופה מלאה העוסקת במחשבה,
על ההוויה הנעימה.
שוב זולגות הדמעות.
שוטפות את המתיקות שבמחשבות.
ושוב האכזבות,
שאותה תוקפות, ושמחות.
"תעטפו אותי", היא צועקת ובוכה,
ללהבות המתתמרות בדאגה.
מעט חום היא רוצה לחוש, רק לעיתים,
פן יבוא הוא בלא לחשוב,
וייקח אותה ברגעים.
כי שוב בדידותה מגיעה,
וגם חוסר היכולת לתקשר עם הסביבה.
התקופה, היא כה מלאה במחשבה
העוסקת בהוויה הנעימה,
שמזה זמן רב, לא חזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.