הולך לי ומנסה למצוא רעיונות חדשים.
הם לא בתלם ולא בין השיחים.
הם לא בשמים ובטח שלא בעננים.

רעיונות חדשים, השראת אין קץ.
התגלמות אלוהית, יצר טהור.
אינם עוד בהישג ידי.

עולם ומלואו חקרתי.
בנמלים של שקיעות אף נזכרתי.
וכלום בראשי לא עלה לי.

בעוד טיפוסי נופל אני אל תוך עצמי,
באפלת תוכחי מוצא אני תקוותי,
ובמימי העכורים קפצו עלי רעיונותי.

גועל נפש זך מאור מפרה את עקרותי.
השתוללות נוירוטית של פרא היצר...?
יוצא עכשיו מכול חור.

מספיק עם זה!!!
מבוכת הרגע מחזירה אותי למציאות
בדידות חדשה של עקרות נשתלת לי שוב בעור.

ממשיך לחפש, הם שוב לא פה.