יש לי מה להגיד
אבל אין עם מי לדבר
העולם כה מפחיד
והכל זז מהר
אין זמן לחלום וכשהולכים לישון
יודעים שמחר, יום חדש
בקצב השעון
יש לי מה להגיד
אבל אין עם מי לדבר
הקירות לא עונים
ואף אחד לא עוזר
חייבים להספיק
כל הפסקה תזיק
ויודעים שמחר, יום חדש
שאסור להפסיק
למה בעולם אף אחד לא שם לב אלי?
וממשיך בענייניו
למה אף אחד בעולם לא מביט אלי?
בשתי עינייו
אם תעצרו רק לשנייה אולי, לראות
אני כאן, אני כאן
יש לי מה להגיד
אבל אין עם מי לדבר
צריכה הקשבה ולא יותר
שישיה מליון אנשים, כל אחד בעצמו
מתמודד לבד
סגור בעולמו
ומה איתי? האם זה כל עולמי?
למה אף אחד בעולם לא שם לב אלי?
וממשיך בענייניו
למה אף אחד בעולם לא מביט אלי?
בשתי עינייו
אם תעצרו רק לשנייה אולי, לראות
אני כאן
אין לי מה להגיד
כי כבר אמרתי הכל
למי?
לעצמי.
זהו השיר ה"רציני" הראשון שלי. הוא נכתב בערך באמצע כיתה ז'
השוקקת ומלאת התהפוכות.
כן, עבר כבר די הרבה זמן מאז, אבל תמיד יהיה לו מקום בלבי,
ובגלל זה הוא כאן... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.