אתה חיכית לי מחוץ לדלת,
אמרת לי שזהו, שזה נגמר
ואני לא האמנתי שהגיע הסוף המר
יצאנו מהמבנה
ופתאום הכל נהיה קר ומשונה
ובחנייה אבא מחכה
ואחי כמעט בוכה
כולם ידעו לפני,
למה הלכת בלעדי?

אז התחלתי לרוץ כמו שלא רצתי מעולם
לנסות להגיע אלייך אם את עוד אי שם...
תחכי לי! עוד קצת!
למה דווקא את?

אני רצה ובראשי ים של מחשבות
רק שלא יהיו בליבך עוד דאגות
אני בסדר וכך גם כולם
אני אשמור עליהם בשבילך לעולם..
אז אולי ככה טוב לך יותר..
את כבר לא סובלת.. את במקום אחר
ואני בתוך סיוט שלא נגמר...
מפחדת שיגיע המחר...

אז המשכתי לרוץ כמו שלא רצתי מעולם
עדיין מנסה להגיע אלייך אם את עוד אי שם...
תחכי לי! עוד קצת!
למה דווקא את?

אני לא יכולה יותר לא מצליחה להגיע
ואז הוא התקרב ולי הוא הודיע
שזה נגמר לתמיד...
והקבר יעיד...

אז הפסקתי לרוץ ובכיתי כמו שלא בכיתי לעולם
ואלייך אני כבר לא אגיע...את כבר לא אי שם..
אל תחכי לי סבתא..אני אמשיך אותך מכאן
רק תגידי לי דבר אחד סבתא למה הלכת? ולאן?

ואני בתוך סיוט שלא נגמר...
מפחדת שיגיע המחר...