גשם בחוץ והשמיים זועקים,
הרוח נושבת וחלונות דופקים.
נר אחד בחלון והלהבה דועכת
ואני כמו עלה נושר מתלבטת ונאנקת.
אהבה שאין לה גבולות ואין לה גשרים
ככה אהבנו כמו באגדות, כמו בגן עדן,
שעכשיו עולה בלהבות.

כי זו היתה הבחירה שלך "ליפול" לידי אחרת.
זו הייתה הבחירה שלך לומר שלום ולא תודה,
לקבל נשיקה ומיד אחרי זה לקפוץ למיטה.
ואני סופרת כל רגע וכל דקה במשך הזמן שהייתי לצידך.
האמנתי בך, האמנתי באהבתך,
לכל אותם מילות אהבה שחלקת עימי, כשאמרת "לנצח תהיי שלי".

ועכשיו כל המילים שבעולם לא ישנו את העובדה,
שאתה משורר עם מילות העתקה.
כי זו היתה הבחירה שלך לנסות אחרת,
לטעום גלידה שונה מארץ רחוקה,
בלי כשרות ובלי השגחה.

ועכשיו זו הבחירה שלי לומר לא תודה.
על ששברת את ליבי, על שניפצת את חלומי
והפכת לחלק חסר, לפזל שלעולם לא יושלם.
ושום מעשה ושום מילה ישנו את העובדה
שאת הרגשות שלי מחקה בגידה!