פעם אחת הלכתי ברחוב,
ראיתי אותה ובלב נהיה לי טוב.
הייתי רעב, ולא רציתי לאכול.
ולהפסיק לחשוב עליה אני פשוט לא יכול.
פזמון:
אני חולה במחלת האהבה,
מוכן להיות אדם בתנאי שהיא חווה.
רוצה לבלות איתה את שארית חיי, רוצה שהיא תהיה האם לילדיי.
למחרת הלכתי באותו הרחוב,
היא היתה עם אחר ובלב התחיל לכאוב.
מאז הכל קרה מהר,
היא נישקה אותי ועזבה את האחר.
פזמון:
אני חולה במחלת האהבה...
יצאנו לסרט, וגם למסעדה.
הזמנתי אותה לגלידה, והיא אמרה תודה.
אחרי שנה של כיף ויציאות,
באו נישואין וגם שתי ילדות.
פזמון:
אני חולה במחלת האהבה...
ביחד צחקנו ודיברנו,
וביחד הזדקנו.
עד שלבסוף,
ביחד גם מתנו.
וכך הסתיים לו עוד סיפור של אהבה,
מן מחלה שבמוקדם או במאוחר תידבק בה גם אתה. |