אני לא צריך לראות את דמעתך, בכדי לחוש בכאבך

תחנקי את הדמעות, תסתירי כל כאב
אני יודע מה מסתתר מאחורי חיוך גדול
אל תסתכלי לי בעיניים, זה יותר מידי כואב
אני מכיר את צערך ולא צריך בכלל לשאול

לא ישנה כבר יותר מידי זמן
הימים עוברים ומצטברים לחודשים ללא חלומות
נעה לך בין שינה סהרורית לעירנות חסרת כל
לבד לבד, מחזיקה הכל בפנים עד שמגיעות דמעות

אני לא צריך לראות את דמעתך, בכדי לחוש בכאבך

מרגישה כל כך לבד, רק את ומחשבות
מחזיקה הכל בפנים, עד הפיצוץ הבלתי נמנע
חיוך גדול מסתיר כאב, מסתיר עצבות וצלקות
מר כאבך הוא מר כאבי, יום אבלך הוא יום מותי

איך תמשיכי הלאה? איך תוכלי להתחיל לחלום?
איך תשימי סוף לכאב המצטבר, הלא מרפה שרק גובר?
מה יביא הלילה? מה יראה מחר?
איך לילדה כל כך יפה מגיע צער לא נגמר?

אני לא צריך לראות את פצעייך בכדי לדעת שאת זקוקה למרפא
אני לא צריך לראות את דמעותייך בכדי לדעת את כל זה

כל כך יפה, כל כך לבד, איך תתמודדי עם שיביא מחר?