ימים מוזרים

קרן שמש פוגעת בגוף
מרצד על עורך כמו אבן במיים
מאבד את עצמי בקלות
ומקשיב למילים שבוקעות משפתיך
מטייל בשביליי הבדידות
רק בתוך השירים האקורדים שלנו...

חיים
לאן צריך ללכת?
מי מסמן את הדרכים
רק העלים של השלכת
יודעים שהם נופלים (זה בכוונה לא נושרים!!!)

רוח קר מלטף את העור
נע בתוך שערך
מי חורק ציפורניים?
לחניים מגלים אישיות
ניסיון להסתיר
את פירצות שעריך
מנחשת אותי בקלות
כבר ידעתי ימים
הדמעות בעייניך

לבודד פעימה של הלב
בין שמות השקרים שוב ניגלות לי פניך
לא יודע כבר מי להיות
מקלף מסכות קורא לזה בית
אנשים כמו מגדל של קלפים
שהכל מתפרק, הם כותבים על נתונים יבשים


מילים ולחן ונגינה: אוויל הכפר